נורית זרחי

“נסיון נדיר שקשה למצוא כמוהו… יצירה המנסה לבטא במילים אבדה שהיא למעלה מכל שפה. באופן תמציתי ומאופק היא חודרת  ללב הצער ומצליחה בשפה משלה להגיע למקום שהוא  מעבר לכל מקום.”

בכל סרלואי, מקור ראשון, מאי 2017

“כמו אור הנופל דרך חרך זעיר יש בשירים האלה עוצמה פילוסופית דקה ומרוכזת מאד… היכולת המובהקת לזקק את הבלתי אפשרי, שוברת את הלב בזכות המילים, ולא רק בשל הכאב העומד מאחוריהם…הדסה טל מצליחה לעשות את הבלתי יאמן מתוך הבלתי אפשרי שלה והתוצאה היא ספר שירה יפה וכואב מנשוא”.

להמשך קריאה…

פרופ’ עוזי שביט

״ספר יוצא דופן באיכותו בשירה העברית. הפואטיקה האופיינית לשירתה של טל, מכנסת בשורות מעטות מרחב עשיר בצורות, ומעלה אותו לכדי היבט פילוסופי, שעה שהמילים נאספות לגביש מהודק של יופי… כאן הפואטיקה מגיעה לשיא חדש. מבטה של המשוררת מפלח בתוך הכיסופים מנעד רחב של לשונות, והוא שואב ממרבצי העברית לדורותיה. הוא נע בגמישות בין שפות הזוהר, התלמוד, המקרא, ועד לעברית המדוברת של ימנו, כשהוא חדור ביופי צרוף.״