״מה עובר בין עולמות שחציים כאן וחציים בתוך הרוח? הבטחה. הזיכרון נמלט עכשיו מכליה שהובטחה לו על-ידי הגוף. הוא מתעורר, מַשׁביע את האמנות להשגיח על כוחה הזוכר. להבטיח, שקיום שהוטבע בו חותם-היעלמות, יהיה ללא-הרף.
בקומפוזיציות שלפנינו יש ארכיון דמויים שחלקם המכריע נכחד עם יהודי אירופה. ציוריו של אבי שָׁבים אליהם כעבודת- אבל…״