“הערב, אני רוצה להתבונן בחיים ובשירה כבקלידוסקופ, ברגע הדק בו הם נשברים זה בזה ומשתקפים. לאה גולדברג בספרה על המשורר אברהם בן-יצחק מתארת פגישה כזו. איש תובעני שאינו מתפשר בנושאים של ערך ומוסר היה בן-יצחק. שעה שקמה להיפרד ממנו מיוסרת ממה ששמעה, היא פונה ללכת לבית קפה ומבחינה שם במשוררת אלזה לסקר-שילר. את תיאור הפגישה הזאת אקרא לפניכם…”