"בספר ״אישון אינך״, המושג ״כוחן של מלים״ מקבל מימד חדש ועוצמה אדירה. הויאטואוזיות בה המילים מפסלות רגשות כמו כאב, אבדן וגעגוע, מעוררת הערצה עצומה ונוגעת במקומות נסתרים בכל אדם באשר הוא … רבים ימצאו בשירים הד לתחושות שמעולם לא הצליחו לנסח לעצמם."

נ. אבנת

״דברים שדיבור נבהל מהם בעמוד האחרון של “אישון אינך”, ספרה השישי של הדסה טל, מצוין כי רוב שירי הספר נכתבו בנובמבר 2014. הספר, למרות הגיוון הנושאי של כמה מפרקיו, נקרא כחטיבה אחת, עמוקה ושוברת לב - קינת אם על אובדן בִּתה. קינת הורים על ילדיהם היא תמיד בלתי נתפסת. טל, שבשירתה עוסקת במרחב המופשט שבין המיסטי לממשי, מזקקת בספר הזה את הפואטיקה שלה כדי להביע כאב שלא ניתן לבטא אותו במילים, והתוצאה יפהפייה ושוברת לב.

היכולת של טל לעמוד על סִפּו של הממשי מתחילה בצעקה נוראה המבקשת הבנה שהיא יותר ממצוקתה של החיה הנשארת מאחור, היא בקשת פשר: “רַק דַּבְּרִי אֵלַי, דַּבְּרִי כְּמוֹ הָעוֹנוֹת, דַּבְּרִי אֵלַי כְּמוֹ גֶּשֶׁם, / דַּבְּרִי / אוּלַי אָבִין אֶת הַשִּׁיר הָאַלְמוֹתִי שֶׁל בְּנֵי תְּמוּתָה”.

טל עוסקת באובדן מנקודת מבט אישית מאוד, החורגת מן הסיפור הנקודתי. העמדה הזו מאפשרת את המעבר מהאישי אל הקיומי. כמו אור הנופל דרך חרך זעיר, יש בשירים שלה עוצמה פילוסופית דקה ומרוכזת מאוד.

“בְּתוֹךְ אִישׁוֹן אֵינֵךְ אֲנִי בָּבוּאָה / הָאוֹר הַפְּנִינִי שׁנוֹפֵל דַּק / זוֹ אַתְּ. // מִלְבַד הַכּלֹ כְּלוּם
לֹא הִשְׁתַּנָּה”.

דווקא משום שטל היא משוררת מחוננת, היכולת המובהקת שלה לזקק את הבלתי אפשרי שוברת את הלב בזכות מילותיה ולא רק בשל האסון העומד מאחוריהם: “לָמָּה. הָעַתִּיק שֶׁבְּאָסְפֵי הַצְּלִיל”. מצוקת הדיבור נוכח כאב שאין לו שפה מתאפשרת על ידי עיסוק בזיכרון ושימוש בכלים פואטיים חדים ועדינים כדי לחלץ את השיתין שעליהן עומדת אפשרות השפה, כמעט עד לפירוק: “אָדוֹן, / הַפֵּרוּד הַזֶּה / בֵּינָהּ לְבֵין חַיֶּיהָ / בֵּינָהּ לְבֵינִי / בֵּינִי / לְבֵינְךָ /בֵּינְךָ לְ / אֵינְךָ // דְבָרִים שֶׁדִבּוּר נִבְהָל מֵהֶם”. “כָּל לַיְלָה הַחשֶֹׁךְ מַקְלִיד צְעָקָה. אַחַת בִּלְבַד. בּוֹאִי – / כָּל בּקֶֹר נוֹדֵד הַמִּזְרָח מַעֲרָבָה, מוֹשֵׁךְ אוֹתָךְ / בְּאֶצְבְּעוֹת הַלֵּב. מְשׁוֹטֶטֶת, אַתְּ רְשׁוּמָה / בִּוְרִיד דַּק / מַפְקִירָה בַּשֵּׁפֶל אֶת סוֹד הַגֵּאוּת / וְכָל הַגַּעֲגוּעִים זוֹרְמִים אֵלַי.
לֹא לַיָּם”.

העיסוק של אם במות בתה הוא אכן דבר שהדיבור נבהל ממנו; טל מצליחה לעשות את הבלתי ייאמן מתוך הבלתי אפשרי שלה, והתוצאה היא ספר שירה יפה וכואב מנשוא.

הספר שמתחיל בזעקת אובדן נוראה מסתיים בשיר שכותרתו “Que Sera“, המזכיר את השיר המפורסם בעל אותו השם, העוסק בשיחה בין אם לבת. “מה שיהיה, יהיה”, עונה האם לבתה, וכך משחררת אותה אל עתידה.

בחתימת הספר נגמר עתיד האם במות הבת; “מָחָר עִם שַׁחַר אֲשַׁחְרֵר אוֹתָךְ אֶל הַזְּרִיחָה”, כותבת האם ומשחררת את בתה אל מותה, ואת חייה שלה בעקבותיה.״

בכל סרלואי, מקור ראשון, מאי 2017

"ספר יוצא דופן בשירה העברית."

פרופ’ עוזי שביט

״... אני יוצא למסע. אני מפליג לתוך ספר השירה החדש של הדסה טל – אישון אינך.

אני אוהב את שיריה אהבת נפש... את הספר הזה אני אקרא בנשימה עצורה.

שירה גדולה איננה נבראת יש מאין. היא נבראת מאין היש. מילה כנגד אובדן.

הרי כאב הכתיבה הוא בו זמנית גם כאב הלידה וגם כאב המוות.״

איל שחל

״ספרך לוקח את לבי... שירים נפלאים... ״

טוביה ריבנר

״...אחד הספרים היפים בשירה העברית...״

לאה שניר